יצירה מהפנטת ומלאת מניפסט פנימי של אשה ושמלה.
שילוב של חומרים וטקסטורות, זרמי אמנות שונים היוצרים פסיפס ייחודי.
מחד טכניקה פיגורטיבית של צללית עירומה ומאידך חלקה השני של היצירה, מורכב ממופע גיאומטרי של חצאי עיגול בשילוב אריחי זהב יוקרתיים על גבי השמלה. העבודה עשויה בטכניקת כיפוף והרחקה מהקיר היוצרת תלת מימד ומשחקי אור וצל.

מאחורי כמה מהיצירות האסתטיות ביותר מסתתרת אמת כואבת. אל היצירה הזו ששמה
MOON DRESS יצקנו רוח של חמלה והארה. העירום המרומז מסמל את החוויה כי למעשה, כולנו ילדים המסתובבים בתחפושת של מבוגרים הנושאים איתם כאבים וחוויות, זכרונות ורגשות.
בדיאלוג בין שני החומרים - הברזל והזהב, טמון השילוב הנצחי בגליפס , רוח וחומר.
הברזל הוא הגוף, הארצי, הממשי, ואילו ירחי הזהב מסמלים את האהבה בחיינו, את גרמי השמיים, השאיפות המוארות שלנו, אליהן אנחנו נושאים עיניים, מושיטים ידיים אל האור מתוך החושך.

מוזת היצירה היא הסיפור על חנל'ה ושמלת השבת. במעשייה העתיקה מסופר על הילדה העוזרת לקשיש שסוחב שק פחמים. אחרי שהיא מגלה שהשמלה הטהורה הוכתמה היא מתיישבת בצד הדרך ובוכה. רק הירח שומע את הילדה ורואה את הדמעות, והוא זה שבקרניים הטובות שלו מנקה את השמלה ושולח אותה הביתה שמחה. זו לא רק אגדת ילדים, זהו סמל לחיפוש, לכמיהה, לתיקון. כשמירב עמדה מול השרבוט של MOON DRESS היא ביקשה
 לצקת את המסר הזה אל תוך הסיפור שהיא מבקשת לספר. כמיהה לירחים מאירים לא רק בתוך השמלה, אלא בחיים שלנו, היומיומיים. זו גם היצירה הראשונה והיחידה שלי בה מופיעה סילואטה של אישה עירומה. והעירום הזה הוא לא רק אירוטי – הוא העירום הנפשי, הילדותי שלנו. הוא הצורך הקבוע שלנו להתכסות. רגע לפני סיום, ממש בסוף, כשמירב נרגשת מהחשיפה והביטוי האישי היא הוסיפה גם Papillon. (פפיון) זה לא חיבתה העזה ליופיו, אלא הקשר בין שני חלקי היצירה, העלמה והשמלה, האישה והחלום. הקשר בין עולם החומר והרוח, ביננו כאן על הארץ ובין הירח. וזה בעיקר הקשר בין בית האמנות ובין האדם שיבחר בה לביתו. ויש בה פרפר עדין, המרחף בין החלומות המשותפים לכולנו.
מידות :
רוחב 76 ס"מ
גובה 102ס"מ